הרהורים קווירים על עבודה וכסף


ביום שבת ביקרה אותנו יסמין חברתנו והשיחה התגלגלה לעניינים של עבודה וכסף. זה גרם לי להיזכר כמה זה משחרר לדבר עם מישהי שכמונו מנסה לעשות את זה אחרת, להמציא את הגלגל מחדש ובכל זאת להישאר בחיים. מתוך כך עלה הרעיון לעשות ערב נוסף (כי יסמין כבר ארחה ערב שכזה לפני כמה חודשים) שקראנו לו מפגש על עבודה וכסף (קישור לאירוע בפייסבוק בסוף הפוסט).

כל ההקדמה הארוכה הזאת היא רק כדי להסביר למה פתאום אני כותב על נושא שכזה שמצד אחד לא מדברים עליו הרבה ומצד שני נמצא שם כל הזמן.

יש לי הרבה להגיד בנושא אבל מה שאני רוצה לנסות לעשות זה לתמצת דווקא כמה עצות שיש לי בנושא מתוך ניסיון ומחשבה של השנים האחרונות. אני מקווה לא לחזור יותר מידי על דברים שאמרתי בעבר וגם לא להישמע הזויה יותר ממה שאפשר להכיל. מתנצלת מראש על כתיבה שאולי לא תהיה קוהרנטית, אולי אקפוץ מדבר לדבר.

הכותרת הכללית של העצות היא איך להרגיש עשירים גם כשאין כמעט כסף או לפחות איך לא להרגיש עניים כשכל מדד אומר לכם שאתם כן.

אני חושבת שהעצה הכי לא שגרתית והכי חשובה בעיני היא לא לוותר דווקא על המותרות. אחד הדברים שאומרים לאנשים מאותגרים כלכלית היא לוותר על כל המותרות. זה נשמע הגיוני, אם יש לך איקס כסף ויש לך ווי הוצאות שאת חייבת להוציא, לא נשאר כסף למה שנקרא בזבוזים.

כל מי שניסה לחיות ככה יודע שלחיות בלי מותרות זה קשה ובעיקר לא כיף. זה אפשרי אם את בת עשרים ואת יודעת שבעתיד ואולי אפילו בקרוב המצב שלך ישתפר. כשאתה בת ארבעים האשליה הזאת כבר פחות הגיונית.

אז איך עושים את זה?

לכל אחד יש את הדבר שגורם לו להרגיש בר מזל ואפילו עשיר. זה יכול להיות חפצים או רכוש כמו ספרים, משחקים, אייפון וכו' וזה יכול להיות בילויים. מבית קפה דרך מסעדות ועד לחו"ל.

כל אלה דברים שאנחנו אמורים לוותר עליהם כשאין לנו מזומנים מיותרים, אבל הרי הכסף הגדול הולך על חשבונות ושכר דירה וכל מיני דברים כאלה שצריך. זה לא באמת כל כך יקר לקנות ספר או לשתות קפה.

אני בתקופות הכי קשות כלכלית שלי הייתי מחכה ל 10 לחודש, לרגע שבו הספירה של האשראי מתחילה והולכת וקונה לי ספר נניח ב 200 שקל. מותרות ללא ספק. זה גרם לי להרגיש עשירה מספיק כדי שאני לא ארחם על עצמי יותר מאוחר במהלך החודש כשהייתי צריכה לחכות עוד כמה ימים בשביל לקנות את הקורנפלקס.

קשה לי להסביר את זה בצורה רציונלית וכלכלית. אני חושבת שכשאת מרחמת על עצמך שאת ענייה את למשל קונה הרבה יותר בסופר, כי זה דברים שנחשב הגיוני להוציא עליהם בעוד שאם את מפנקת את עצמך בחולצה שפנטזת עליה, את שמחה מזה כל כך שאת לא צריכה למלא את המזווה כדי להרגיש בטוחה.

אני אחזור שנייה לנושא הויזה. הדרך שאני מתנהלת זה שיש לי ויזה עם מסגרת שנחשבת מצומצמת (בטח לאימא לשלוש ילדות.) ואין לי אפשרות למינוס בחשבון. בכלל. זה אומר שכל עשירי לחודש אני יודעת שאני צריכה שיהיה לי בחשבון את הסכום הזה לויזה פלוס שכר דירה. זה מייצר קודם כל שליטה במצב. אני לא מגיעה לחובות כי פשוט אין לי את האופציה. זה יוצר מצב שלפעמים באמצע החודש אין לי כבר כסף בויזה (גם כי את כל החשבונות אני משלמת באמצעותה). זה לא נורא, אז אני יודעת שעכשיו עד ה 10 הבא אני לא יכולה לקנות שטויות. זה מאפשר לי לא לפחד לבזבז בזמנים מסוימים בחודש כי אני יודעת שבאמת יש לי את הכסף הזה. זה לא הבור בלי תחתית והאימה שנלווית לאפשרות למינוס שאת לא יודעת איך תכסי.

סופר - אני חושבת שבתקופות הקשות שלי כלכלית רגעי השבר היו כשהייתי עושה את הטעות ונכנסת לסופר גדול כמו מגה וכו'. אז נכון, אם בודקים פריט פריט בטח זה משתלם לקנות בסופר וגם יש מבצעים וככה אבל בגלל שנושא הפוסט הוא לא איך לחיות "נכון כלכלית" אלא בעצם איך לרמות את עצמנו, כשאת נכנסת לסופר יש כזה שפע שכל הזמן את רק לא קונה ובכל זאת בסוף אין מצב שאת יוצאת עם פחות מ 500 שקל. מה שגרם לי כל פעם להיכנס להתקף חרדה שאחריו יש יאוש גדול בכל פעם שעמדתי בקופה. לעומת זאת כשאני קונה במכולת ברחוב, גם אם אני ממלאה את הסלסלה בכל מה שבא לי אני מגיעה גג למאה שקל. פשוט כי המבחר הוא לא כזה גדול נוצץ ומפתה. פעם באיזה זמן אני קופצת לחנות אורגנית ומפנקת את עצמי בדברים שאני אוהבת. לפעמים מספיק שיהיה לי שמפו כזה אורגני עם אריזה יפה כדי שאני אהיה מבסוטית מעצמי ומהחיים ולא תהיה לי בעיה במכולת לקנות קוטג' במקום איזה גבינה משהו משהו.

בגדים - אין אצלי כמעט בכלל קניות של בגדים. אני מודה שהסיבה המרכזית היא לא כסף אלא שנאת מדידות, ועצבים כל פעם שאני נכנסת לחנות ואין את המידה שלי. לעומת זאת מסיבות החלפות וגם בגדים ברחוב הם אחלה של פתרון. אנחנו גם הגדלנו לעשות ושמנו ברחוב עגלה של סופר ואנשים שמים שם את שקיות הבגדים שאחרת היו שמים על הפח. מלא בגדים שווים מצאתי ככה. ומי שלא אוהבת לקחת מהזבל יש היום כל כך הרבה מסיבות החלפות שוות בטירוף וזה נהיה כזה סטייל שאפשר את ההוצאות על בגדים להוריד לאפס.

זה מעביר את ההוצאות על בגדים לאגף של המותרות, כלומר את לא חייבת לקנות את כל הבגדים שלך כי יש שפע של בגדים בחינם מה שמשאיר לך את האפשרות (וגם את הכסף) להתפנק כשאת רוצה בבגד שווה ביותר. זה במקום להוציא הרבה כסף על בגדים שאת לא באמת אוהבת בכל מיני חנויות זולות.

נראה לי שהעיקרון הבסיסי ברור. זה עובד אותו דבר לגבי מסעדות (גם מסעדה יקרה אם היא פעם בשנה או פעם בחודש זאת לא באמת הוצאה כל כך גדולה), בתי קפה, מוניות ואפילו נסיעות לחו"ל.

אני חושבת שצריך בשביל זה לזכור שאלה מותרות אבל לא בקטע רע כמו שלימדו אותנו אלא בקטע טוב שמונע רחמים עצמיים.

עוד דבר אחד שנזכרתי עכשיו - שיש לי חוק (אני קוראת לזה התוכנית העסקית שלי) לא להוציא אף פעם כסף שאין לי (הלוואות וכו') ותמיד כשאני משקיעה או מוציאה כסף על פרויקט מסוים לעשות את זה בסכום של כסף שאם אאבד אותו זה לא יהיה סוף העולם.

אני אעצור עכשיו. זה מתחיל להראות יותר כמו ספר ופחות כמו פוסט שבן אדם יכול לקרוא.

הבטחתי את הפרטים של הערב שאנחנו עושות - יום שבת 5.9 בשעה 17:00 בעמינדב 20.

https://www.facebook.com/events/1057295330961520/1057299920961061/


13 צפיות

© 2023 by Gracious Dwelling. Proudly created with Wix.com